<h1>צרור הכסף הארוך דרך ג' שער א'</h1>
<h2>דף ג:</h2>
ומקום אשר יש בו דין חלוקה, הוא כמו שאמרו [ב"ב י"א ע"א] כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין. כלומר כל שאילו יחלק לפי השותפין יגיע לכל הפחות שבהן חלק ששם הכל קרוי עליו חולקין. אבל [אם] אין שם הכל קרוי על החלק אין בו דין חלוקה. כיצד, כל חצר שאין בה ד"א על ד"א אינה קרויה חצר. וא"כ צריך לחלוקת החצר שיהא בחלק אחד מן השותפין ד"א על ד"א וכן לחבירו. וכל שדה שאין בה לאחד מן השותפין תשעה קבין אין בו דין חלוקה, דבלאו הכי אינו קרוי שדה. וכל גנה שאין בה כדי זריעת חצי קב לאחד מן השותפין אין בו דין חלוקה, דבבציר מהכי אינה קרויה גנה. וכל פרדס שאין בו כדי זריעת שלשה קבין לכל אחד מן השותפין אינו קרוי פרדס. לפיכך אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד"א על ד"א לכל אחד מהשותפין. וארבע אמות שאמרנו ארבע אמות מרובעות, אבל אם יש לזה ארבע אמות על שתים ולזה ארבע אמות על שתים לא. והכי מוכח מהא דתנן בסוכה, כל בית שאין בו ד"א על ד"א אינו חייב במזוזה ואין האחין השותפין חולקין בו. ודייקינן עלה בגמרא, הא אית בה ד"א על ד"א חולקין והתנן אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד"א [לזה וד"א לזה]. ואי ס"ד דד' על ב' חולקין מאי קושיא, דחצר שיש בה ד"א על ד"א יש בה ד' על ב' לזה ולזה. אלא [ודאי] כדאמרינן.
